בכתיבת עבודה אקדמית בכלל, ובכתיבת סמינריון בפרט, אחד השלבים המאתגרים ביותר הוא התחלת העבודה – מאיפה בעצם עלינו להתחיל? בדרך כלל העבודה נתפסת כמפרכת ומתסכלת ואין לנו כוח להתחיל. אולי מחר?!
על מנת להתגבר על תחושות אלה, חשוב לדעת שכתיבת סמינריון היא תהליך וכדי לצלוח אותו עלינו להתמסר אליו. תחושות שליליות בזמן כתיבת עבודה הן דבר טבעי, אך עם עזרה מקצועית בתכנון הזמנים והשקעה נכונה בשלבי העבודה, ניתן למזער רגעים אלו ואפילו ליהנות מתהליך כתיבת הסמינריון. ניתן להגיע לסיום כתיבת העבודה האקדמית בתחושת סיפוק רבה בעזרת סיוע מקצועי.
אין כל בושה להיוועץ ולהיעזר ואף מומלץ לעשות זאת מוקדם ככל הניתן. במידה ואנו חשים "תקועים" בכל אחד משלבי כתיבת העבודה, הסיוע של מומחים בכתיבת עבודה אקדמית ייתן לכם את הכלים והמיומנויות שיובילו אתכם להצלחה.
תחילה נפרט את הדברים שברצוננו להשיג בסופו של תהליך:
עבודה טובה צריכה להכיל בתוכה מחקר מעמיק, ניתוח מושכל של המידע והצגה עניינית של הדברים תוך שמירה על שפה רהוטה.
שלב ראשון בתהליך כתיבת עבודה אקדמית: בחירת הנושא
אם באפשרותכם לבחור את נושא העבודה בעצמכם, חשוב שתבחרו בנושא ממוקד ובשאלת מחקר המסקרנים אתכם באופן אישי. יש לחשוב על סוגיות רלוונטיות שמרגיזות אתכם או שמעוררות בכם ביקורת. הסיכוי שתשלימו את העבודה בהצלחה עולה ככל שנושא הכתיבה ירתק אתכם יותר ויעורר בכם עניין אמיתי. בעת בחירת הנושא נסחו טיעון מקורי והציגו אותו מזווית מקורית ומעניינת.
קחו בחשבון שככל שתעמיקו בחומר, שאלת המחקר עשויה להתחדד, להתבהר או אפילו להשתנות, וחשוב להיוועץ ולעדכן את המרצים באפשרויות השונות לפני ההחלטה הסופית בבחירת נושא המחקר .
שלב שני בתהליך כתיבת עבודה אקדמית: חומרי הגלם
התבססו אך ורק על מקורות מידע נאותים: ספרים, מאמרים, מסמכים רשמיים וכדומה. בכתיבה אקדמית אין להתבסס על מקורות עיתונאיים או מקורות אינטרנטיים חופשיים.
דרך מומלצת לחיפוש חומרים היא בהערות שוליים במאמרים רלוונטיים שמצאתם.
עשו מאמץ להיעזר במקורות מידע באנגלית. במהרה תגלו שבהם ניתן להיחשף למגוון רחב של מידע ויהיה לכם גמול על מה שנתפס כהשקעה גדולה וקשה.
עבודה אקדמית היא יצירה מקורית שלכם ולכן כל חלק שהוא אינו שלכם חובה לציין את המקור שלו.
ניתן להציג מראה-מקום בגוף הטקסט:
- בציטוט יש לציין את המקור – מראה-המקום יכלול את שם משפחתו של הכותב, שנת הפרסום ומספר העמוד. לדוגמא: (גלין, 1996, עמ' 44).
- בהסתמכות על מקור ללא ציטוט מדוייק יש לרשום במראה-המקום שם משפחתו של המחבר ושנת הפרסום. דוגמה: (גלין, 1996).
לחלופין, ניתן להציב מראה-מקום בהערת שוליים:
- להציב מספר סידורי (בכתב עליון מוקטן) לאחר הציטוט, ולהוסיף את אותו המספר בתחתית העמוד, ולאחריו שם משפחתו של הכותב וכותרת המאמר. דוגמה להערות שוליים בתחתית העמוד: גלין, "דינמיקה של משא ומתן מתיאוריה ליישום ", עמ' 44 (בהסתמכות ניתן להשמיט את מספר העמוד).
שלב שלישי בתהליך כתיבת עבודה אקדמית: צורת ההגשה
צורת ההגשה בעלת חשיבות רבה. אין לשמור על סדר אסתטיקה בלבד. אלא, חשובה מאד המיומנות באופן העברת המסרים והרעיונות בעבודה. הקפדה דקדקנית על שפה רהוטה בכתיבה הינה הכרחית. נדרשת תשומת לב למשפטים תקינים, להתאמה של מין ומספר ולכתיב מדויק.
קריאת העבודה נבחנת על ידי הקורא ברצף הסיפורי שלה מתחילתה ועד סופה. יש לתת תשומת לב רבה לקישורי חלקי העבודה מהמבוא, דרך גוף העבודה ועד הסיכום. נסחו פסקאות פתיחה מקדימות ומכלילות בתחילת כל חלק, על מנת לאפשר לקורא הבנה מהירה וטובה יותר של המידע.
השתמשו בפרק הסיכום והמסקנות על מנת "לסגור קצוות". הצביעו על תובנות ומסקנות, פרטו שאלות שנותרו פתוחות והעלו כיווני התפתחות עתידיים.
את רשימת הביבליוגרפיה בסוף העבודה יש לערוך לפי סדר א"ב שמות המשפחה של הכותבים. קיימות מספר שיטות רישום וניתן להשתמש בכל דגם מוכר בכתב-עת אקדמי, ובלבד ששיטת הרישום תהיה עקבית.
מבחינה חזותית, על העבודה להיראות כמאמר אקדמי. סוג גופן באותיות דפוס (;Times New Roman David), צבע אוטומטי (שחור), ובגודל 12 נק'. המרווח בין השורות יהיה בין שורה לשורה וחצי, יישור השורות דו-צידי. מספר העמוד בכותרת העליונה יהיה ממורכז. את העבודה יש להדפיס על נייר A4 עבה (במשקל 60 גרם).